חוקרים באוניברסיטת אורהוס מתחילים בפרויקט חלוצי שעשוי לחולל מהפכה באופן שבו אנו תופסים את תפקידן של פרות בחקלאות ואת השפעתן על שינויי האקלים. פרופסור משנה קרסטן סטפן מאליש מהמחלקה לאגרואקולוגיה זכה במענק יוקרתי מטעם Sapere Aude כדי לחקור את הפוטנציאל של צמחים עשירים בטאנין להפחית את פליטת המתאן מפרות.
למתאן, גז חממה רב עוצמה, יש השפעה סביבתית משמעותית, והוא יעיל פי 28 בלכידת חום באטמוספירה מאשר CO₂. פרות, כמעלה גירה, הן פולטות משמעותיות של מתאן בשל תהליכי העיכול הייחודיים שלהן. מציאות זו הציבה אותן לעתים קרובות כתורמות מרכזיות לשינויי האקלים במגזר החקלאי. עם זאת, הוצאת פרות מהחקלאות אינה פתרון פשוט, שכן הן ממלאות תפקיד חיוני במערכות אקולוגיות ובתזונה האנושית, והופכות עשב וגידולים אחרים שאינם אכילים למוצרים מתכלים כמו מוצרי חלב ובשר.
"יש אנשים שחושבים שכן, אבל פרות הן למעשה חשובות למערכות האקולוגיות שלנו וגם לתזונה האנושית. מעלי גירה הם בעלי החיים היחידים שיכולים לאכול עשב וגידולים אחרים שאנחנו, בני האדם, לא יכולים לאכול ולהפוך אותם למוצרים שאנחנו יכולים לאכול. זה יכול להיות גבינה, מוצרי חלב ובשר", מסביר מאליש. מחקרו, במימון קרן המחקר העצמאית של דנמרק במסגרת תוכנית מנהיגי המחקר Sapere Aude DFF, שואף לטפל בהשפעה הסביבתית תוך שמירה על יתרונות אלה.
המחקר החדש, שבחר פרות במרעה כנקודת מוקד, ידגיש במיוחד אדמות מרעה רב-מיניות הכוללות צמחים עשירים בטאנין כמו בורנט סלט ( Sanguisorba minor ) וטריפל גדול ( Lotus pedunculatus ). צמחים אלה, המשולבים בתזונה של הפרות, צפויים לתקשר עם חיידקי הקרקע ועם מערכות העיכול של הפרות כדי להפחית את פליטת המתאן. יתרון צפוי נוסף הוא שיפור אגירת הפחמן בקרקע, המסייע באיזון פליטת המתאן וקביעת פחמן.
"אפשר להחזיק פרות באסם, ולהאכיל אותן, בין היתר, בדגנים שיכלו לשמש כמזון עבורנו, בני האדם. פרות במרעה, לעומת זאת, אוכלות משהו שאנחנו, בני האדם, לא יכולים לאכול, ובמקביל הן יוצרות ערך לאדמות העשב, שכן הן מוציאות כמויות משמעותיות של פחמן מהאטמוספרה ואוגרות אותו מתחת לאדמה", קובע מאליש. המטרה היא לתרום לייצור חלב ידידותי יותר לאקלים, ואולי אפילו ניטרלי יותר מבחינה אקלימית.
פרויקט המחקר לא יבוצע בבידוד. מאליש הרכיב צוות בינלאומי חזק הכולל משתפי פעולה מאוניברסיטת ווגנינגן, אוניברסיטת טורקו, ETH ציריך ומ-Luke בפינלנד, בנוסף לחוקרים מאוניברסיטת אורהוס. שיתוף הפעולה הבינלאומי יאפשר לבצע את הניסויים במדינות שונות, ויציע פרספקטיבה רחבה ומגוונת יותר על התוצאות.
"תוצאות אלו יכולות לשמש במדינות רבות יותר מאשר דנמרק, לכן חשוב שנערב מוסדות מחקר אחרים. יתרון נוסף הוא שלשותפים השונים יש ידע רב על צמחים עשירים בטאנין, מומחים בגנטיקה, קרקע וביוכימיה, שממנו נוכל להפיק תועלת רבה", מוסיף מאליש.
הוא גם מודה על תמיכתה של המחלקה לאגרואקולוגיה באוניברסיטת אורהוס, ומדגיש את מצוינותה בטיפול בבעיות של מערכות חקלאיות בקני מידה שונים. מחלקות המחקר של המחלקה, כולל "מערכות חקלאיות וקיימות" ומרכז LandCraft שהוקם לאחרונה, מספקות תמיכה חיונית על מנת להבטיח שהמחקר יניב שיטות חקלאיות מעשיות.
הפרויקט של מאליש תואם בצורה חלקה את התעניינותו במערכות חקלאות מעגליות, אשר מייעלות את השימוש בכל המשאבים הזמינים על ידי הפיכת גידולים שאינם אכילים למזון ודשן מתכלים. במערכות כאלה, בעלי חיים מספקים חומרי הזנה לשדות, מפחיתים את הצורך בדשנים כימיים וממזערים את התחרות בין מזון למזון.
מענק Sapere Aude לא רק מסמל הכרה במחקר החדשני של מאליש, אלא גם מייצג צעד משמעותי לקראת פיתוח שיטות חקלאיות שהן גם פרודוקטיביות וגם בנות קיימא מבחינה סביבתית. מחקר זה יכול להניח את היסודות למערכות עתידיות בהן מעלי גירה ימשיכו למלא תפקיד מכריע באספקת מוצרים איכותיים וידידותיים לאקלים ממערכות מעגליות עם תחרות מינימלית במזון.
