מחקר של סנטנדר וסטנדרד לייף מציב את דרישת ההשקעה באנרגיה נקייה של בריטניה על פני 500 מיליארד ליש"ט עד 2040, כ-40 מיליארד ליש"ט בשנה, וקובע כי מבני המימון של היום אינם יכולים לשאת זאת.
שני המוסדות פרסמו מחקר משותף המתאר את היקף המשימה. הגשמת שאיפות האנרגיה הנקייה של בריטניה תדרוש השקעות של למעלה מ-500 מיליארד ליש"ט עד 2040. זה מסתכם בכ-40 מיליארד ליש"ט בשנה בממוצע.
הוצאות בקנה מידה כזה יעמיסו על מבני המימון המסורתיים, נכתב בדו"ח. לכן, המחברים מקדישים פחות זמן למספרים המרכזיים ויותר לאופן שבו הון נע במערכת.
חמישה תיקונים מוצעים
הדו"ח מזהה חמש דרכים לסגירת הפער. אלו הן ערבויות לשיפור אשראי, מימון משולב, צבירה, סטנדרטיזציה ושיתוף פעולה הדוק יותר בין בנקים, משקיעים מוסדיים, מפתחי פרויקטים ומוסדות מימון ציבוריים.
כל אחד מהם מטפל בחיכוך שונה. ערבויות ומימון מעורב מסיטים את הסיכון הרחק מהצדדים שהכי פחות מסוגלים לתמחר אותו. אגרגציה וסטנדרטיזציה הופכים פרויקטים קטנים או מותאמים אישית לנגישים למשקיעים גדולים. שיתוף פעולה הוא הרך ביותר מבין החמישה, וכנראה הקשה ביותר לביצוע.
הקצאה במקום מחסור
בנדיקט סמית', ראש תחום מימון מיוחד ומימון פרויקטים בסנטנדר בריטניה, אמר ששיתוף פעולה הוא תנאי מוקדם לעמידה ביעדים. "המחקר שערכנו עם סטנדרד לייף מראה ששיתוף פעולה בין בנקים, חברות ביטוח, משקיעים מוסדיים ומוסדות פיננסיים אחרים, כמו גם יזמים וממשלה, יהיה חיוני כדי שבריטניה תוכל להשיג את יעדי האנרגיה הנקייה שלה", אמר.
לאחר מכן הוא תיאר את הבעיה כבעיית הקצאה. "האתגר העתידי אינו רק בגיוס הון נוסף, אלא ביצירת מנגנונים יעילים ופרודוקטיביים יותר להקצאת הון זה ברחבי מערכת האקולוגית המימון, ויישור יעיל שלו עם סיכון הפרויקט", הוסיף סמית'.
איפה שכבר יושב הכסף
מנואל דוסינה, ראש תחום הנכסים הריאליים בסטנדרט לייף, טען כי ההון כבר קיים. "בבריטניה אין מחסור בהון לטווח ארוך זמין כדי לסייע בתמיכה במעבר האנרגיה", אמר. "האתגר הוא להבטיח שניתן יהיה לפרוס את ההון ביעילות, כאשר המשקיעים הנכונים יממנו את הסיכונים הנכונים בשלב הנכון של מחזור החיים של הפרויקט".
דוסינה גם התנגד לרעיון שבנקים ומוסדות מתחרים על אותן עסקאות. "המחקר שלנו מראה שאין לראות בבנקים ובמשקיעים מוסדיים כמקורות הון מתחרים, אלא כשותפים משלימים", אמר.
הוא הציב תנאי אחד לגיוס הכסף הזה. פרויקטים זקוקים למבנים ברי השקעה עם איזון סביר בין סיכון לתשואה, הנתמכים במידת הצורך על ידי סטנדרטיזציה רבה יותר, צבירה וחלוקת סיכונים ממוקדת במגזר הציבורי.
