חברת Ferveret, חברת ספין-אוף של MIT, טוענת שפיתחה מערכת קירור ללא מים עבור מרכזי נתונים מבוססי בינה מלאכותית. החברה מתבססת על עקרונות העברת חום מהנדסת כורים גרעיניים. מייסדיה מאמינים שהגישה יכולה לקצץ הן בצריכת החשמל והן בצריכת המים בקנה מידה גדול.
בעיית קירור שקשה יותר להתעלם ממנה
מרכזי נתונים כבר צורכים כמויות עצומות של אנרגיה. הערכות בתעשייה מצביעות על כך שקירור מהווה כשליש מסך צריכת החשמל במתקנים אלה. בינה מלאכותית מאיצה את בניית קיבולת חדשה. הרחבה זו מחריפה את הלחץ על מפעילים למצוא פתרונות יעילים יותר.
רזה עזיזיאן ומתאו בוצ'י ייסדו את Ferveret בשנת 2021. שני החוקרים הגיעו מ-MIT. עזיזיאן אמר כי חששותיו לגבי קירור קונבנציונלי החלו כשהוא נכנס לראשונה למרכז נתונים בשנת 2017. הוא ראה מגזר שהיה לו תמריץ מועט לשנות שיטות ששמרו על מכונות פועלות, אפילו עם בזבוז משמעותי.
קירור אוויר שלט בתכנון מרכזי נתונים במשך עשרות שנים. מערכות מונעות על ידי מאווררים מעבירות חום הרחק מהשרתים באמצעות כמויות גדולות של אוויר. התהליך עובד, אך הוא צורך אנרגיה רבה. מפעילים רבים כבר עברו למערכות טבילה בנוזל. פרברט אומרת שהגישה שלה הולכת רחוק יותר.
מה הטכנולוגיה באמת עושה
מערכת קירור הפאזה האדפטיבית של החברה טובלת שרתים בנוזל דיאלקטרי. לאחר מכן המערכת משתמשת בתהליך הרתחה הנקרא הרתחה תת-קירור. טכניקה זו מקורה במחקר העברת חום בכורים גרעיניים.
במונחים מעשיים, המערכת מייצרת בועות קטנות יותר על פני השבב. בועות אלו מתנתקות בתדירות גבוהה יותר ומתעבות מחדש מהר יותר. כתוצאה מכך, החום מתרחק מהשבב מהר יותר. בוצ'י אמר כי הרתחה סופגת כמויות גדולות של אנרגיה באמצעות שינוי הפאזה עצמו. ספיגה זו היא מקור שיפור היעילות.
פרברט אומר שהמערכת נמנעת לחלוטין משימוש במים. הנוזל אינו מכיל כימיקלים PFAS. המערכת פועלת גם בסמוך ללחץ הסביבה. זה מפחית את המורכבות בהשוואה לכמה עיצובים אחרים של קירור דו-פאזי.
החברה בדקה את הטכנולוגיה עם המחלקה למדעי המחשב ע"ש סמואלי באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס. פרברט אומרת שהתוצאות הראו שיפור של 15 אחוזים ביעילות צריכת החשמל החישובית בהשוואה למערכות קירור נוזלים מובילות. החברה אומרת שבשילוב עם תוכנת בקרת צריכת החשמל שלה, השיפור יכול להתבטא ב-35 אחוזים יותר טוקנים של בינה מלאכותית מאותה כמות חשמל. נתונים אלה מגיעים מבדיקות של פרברט עצמה ולא אומתו באופן עצמאי.
עיצוב מודולרי וטווח גיאוגרפי
מערכות קירור טבילה רבות משתמשות במיכלים גדולים. חברת Ferveret בחרה בפורמט שונה. היחידות שלה הן קופסאות המותקנות בארון תקשורת, שכל אחת מהן מכילה שרת יחיד. החברה אומרת שזה מקל על ההתקנה והתחזוקה במתקני מרכזי נתונים קיימים.
המערכת מתאימה לגדלים סטנדרטיים של מדפים מקוררים בנוזל. פרברט אומר שהיא יכולה לתמוך בעומסי קירור גבוהים מאוד ולפעול בצורה אמינה בתנאים חמים ולחים. סבילות סביבתית זו חשובה למקום שבו ניתן לפרוס את הטכנולוגיה.
מחסור במים הפך למגבלה ממשית על פיתוח מרכזי נתונים באזורים רבים. זמינות אנרגיה לבדה אינה מספיקה אם אין אספקת מי קירור אמינה. פרברט אומר שמערכת ללא מים פותחת אתרים ברי קיימא באזורים עם משאבים סולאריים חזקים, כולל חלקים מאפריקה, המזרח התיכון וארצות הברית. הטענה סבירה בהתחשב בתכנון הטכנולוגיה, אם כי לא פורסמו הערכות עצמאיות של פריסות אלו.
שותפים מוקדמים והקשר בתעשייה
חברת Ferveret אומרת שהיא כבר בודקת את הטכנולוגיה עם CleanSpark, FuriosaAI ו-Switch. החברה נמצאת גם בדיונים עם ספקי ענן גדולים. היא משתתפת בתוכנית Inception של Nvidia לסטארטאפים.
המסלול המסחרי עדיין בשלב מוקדם. לא נחשפו בפומבי חוזים או נתוני פריסה. הדיונים עם ספקי ענן נותרו ללא אישור על ידי אותם צדדים.
ההקשר הרחב יותר חשוב כאן. מרכזי נתונים עשויים להוות נתח משמעותי מביקוש החשמל בארה"ב עד סוף העשור הזה, על פי הערכות בתעשייה. מסלול זה מושך תשומת לב רבה מצד משקיעים וקובעי מדיניות כאחד. טכנולוגיית קירור היא אחד התחומים הבודדים שבהם נותרו רווחי יעילות משמעותיים זמינים מבלי לעצב מחדש את השבבים עצמם.
הטיעון של פרברט פשוט מבחינה מבנית. תפוקת חישוב גדולה יותר מכל וואט דורשת סילוק חום בצורה יעילה יותר. החברה מאמינה שהנדסה גרעינית כבר פתרה את הבעיה הזו. השאלה היא האם תעשיית מרכזי הנתונים תתקדם מספיק מהר כדי לגלות זאת.
