טטרה פאק ויצרנית החלב האיטלקית סטריליגארדה אלימנטי הביאו לשוק קרטון אספטי בנפח ליטר אחד הכולל שכבת מחסום מבוססת נייר, המחליפה את נייר האלומיניום הנמצא באריזות קונבנציונליות. החברות אומרות שהעיצוב מחדש עשוי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית של הקרטון עד לחצי, אם כי נתון זה נשען על אימות של קרן הפחמן ולא על הערכה עצמאית של עמיתים.
הקרטון הוא תוספת לסדרת Tetra Brik Aseptic 1000 Edge של טטרה פאק. כאשר האריזה מיוצרת עם פולימרים מבוססי צמחים, החברה אומרת שהרכב החומרים שלה מגיע ל-90%. קרטון אספטי סטנדרטי מסתמך על שלושה חומרים: נייר, פולימרים ושכבת נייר אלומיניום דקה. עיצוב חדש זה מצמצם את מספר החומרים לשניים, נייר ופולימרים, ומבטל לחלוטין את השימוש באלומיניום.
נייר אלומיניום היה זה מכבר מחסום ברירת המחדל באריזות מזון ומשקאות סביבתיות. הוא חוסם חמצן ואור ביעילות, דבר החיוני למוצרים המופצים ללא קירור. עם זאת, ייצור אלומיניום הוא עתיר אנרגיה וקשה לשחזר אותו בצורה נקייה במערכות מיחזור רבות, במיוחד כאשר הוא מודבק לחומרים אחרים בעוביים דקים.
למה אלומיניום חשוב בהקשר הזה
טטרה פאק טוענת כי מחסום מבוסס נייר יכול לשכפל את פונקציית ההגנה תוך שיפור יכולת המחזור. החברה אומרת שהקרטון תוכנן כך שיפעל בצורה דומה לפורמטים אספטיים קונבנציונליים לאורך חיי המדף של המוצר. טענה זו לא אומתה באופן עצמאי מעבר לנתון של Carbon Trust שצוטט בתקשורת של טטרה פאק עצמה.
נתון הפחתת הפליטות של 50% מתייחס לאריזה עצמה, ולא לטביעת הרגל הרחבה יותר של שרשרת האספקה של המוצר. יש לציין כי אריזות מהוות בדרך כלל חלק קטן מסך פליטות מוצרי המזון, אשר נשלטות על ידי גורמים חקלאיים ולוגיסטיקה.
מה שסטרילגרדה אומרת
ג'יאמפאולו רוסי, מנהל המפעל בסטרילגרדה אלימנטי, תיאר את הקרטון כ"צעד המשלב טכנולוגיה וקיימות", והוסיף כי החברה שואפת להגיב לציפיות הצרכנים המשתנות באמצעות שיפורים מתמשכים באיכות המוצר ובשיטות הייצור. סטרילגרדה מייצרת מוצרי חלב להפצה בטמפרטורה סביבתית בשווקים האירופיים.
החברה לא חשפה את נפח המוצר שהיא מתכוונת לארוז בפורמט החדש, וגם לא פרסמה לוח זמנים להרחבת קו הייצור.
תוכנית מחסומי הנייר הרחבה יותר של טטרה פאק
השקה זו נמצאת במסגרת שינוי אסטרטגי גדול יותר של טטרה פאק לעבר טכנולוגיית מחסומים מבוססת נייר. החברה הציגה קרטון משקה אספטי קטן יותר המשתמש באותה קטגוריית חומרים לפני שהתאימה את הגישה לקווי ייצור במהירות גבוהה. היא גם התחייבה להשקיע 60 מיליון יורו במתקן ייצור פיילוט לטכנולוגיית מחסומים מבוססת נייר בלונד, שבדיה.
השקעה זו מהווה חלק מתוכנית הקצאת הון רחבה יותר. טטרה פאק אומרת שהיא מתכוונת להוציא כ-100 מיליון יורו בשנה על מחקר ופיתוח אריזות בנות-קיימא עד 2030. המתקן בלונד נועד לבחון את תהליכי הייצור שלה בקנה מידה גדול לפני פריסה מסחרית רחבה יותר.
היקף ההוצאה משקף הן את הקושי הטכני בהחלפת מחסומי אלומיניום והן את הלחץ התחרותי על חברות אריזה גדולות. מגמות רגולטוריות באיחוד האירופי, כולל תקנת האריזות ופסולת האריזות הנמצאת כעת בתהליך יישום, דוחפות יצרנים לעבר תכולה ממוחזרת גבוהה יותר ושיעורי שחזור משופרים של חומרים. הסרת אלומיניום מקרטונים אספטיים מטפלת ישירות באחד מאתגרי המיחזור הקשים יותר באריזות מזון.
חשיבות התעשייה ושאלות פתוחות
אריזות אספטיות נמצאות בשימוש נרחב במוצרי חלב, משקאות צמחיים, מרקים ורטבים. הפורמט מאפשר אחסון סביבתי ללא חומרים משמרים, מה שמפחית את אנרגיית הקירור בשרשראות האספקה. לכן, כל הפחתת פליטות בשכבת האריזה עצמה מתווספת לחיסכון באנרגיה הרחב יותר שכבר מספקת הפצה סביבתית בהשוואה לחלופות מקוררות.
השאלה האם מחסומים מבוססי נייר יכולים להתאים לאלומיניום במגוון רחב של סוגי מוצרים, טמפרטורות ומשכי הפצה נותרה פתוחה. טענתה של טטרה פאק שהביצועים דומים נשענת על הערכות הנדסיות שלה ועל אימות של Carbon Trust. ניתוח מחזור חיים של צד שלישי שפורסם בספרות שעברה ביקורת עמיתים יעניק למשקיעים ולקובעי מדיניות בסיס איתן יותר להערכת ההשפעה של הטכנולוגיה בעולם האמיתי.
ייתכן שהמשמעות המסחרית תהיה ברורה יותר בטווח הקרוב. אם פריסת Sterilgarda תדגים איכות מוצר עקבית וחיי מדף עקביים בקנה מידה גדול, יצרני חלב אחרים צפויים להתמודד עם לחץ מצד קמעונאים ורגולטורים לשקול מעברים דומים. תעשיית האריזות עוקבת מקרוב.
טטרה פאק לא פרסמה תאריך מתי היא צופה שמחסומים מבוססי נייר יהיו זמינים בכל תיק המוצרים שלה.
