מחקר שנערך לאחרונה על ידי ג'ונתן לודרדייל, מדען מ-MIT, חושף כיצד היחלשות האוקיינוס, המשנה את זרימת הדם, עלולה להוביל לרמות פחמן גבוהות יותר באטמוספירה עקב אינטראקציות מורכבות בין ברזל באוקיינוס, חומרים מזינים, מיקרואורגניזמים וליגנדים.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקר מ-MIT, ג'ונתן לודרדייל, מגלה שככל ששינויי האקלים מתקדמים והמחזור האוקיינוסים נחלש, מערכת משוב מורכבת בין ברזל באוקיינוס, חומרי הזנה, מיקרואורגניזמים וליגנדים עלולה לגרום לעלייה ברמות הפחמן באטמוספירה. ממצא זה סותר תיאוריות קודמות שהציעו שמחזור אוקיינוס איטי יותר יביא לירידה ברמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה.
המרכיב המרכזי בתגלית של לודרדייל הוא ליגנדים, מולקולות אורגניות הנקשרות לברזל, מה שהופך אותו למסיס ושמיש על ידי פיטופלנקטון עילי, אשר סופג פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה. המחקר מגלה שזרימה חלשה יותר של הים מגבילה את ההובלה כלפי מעלה של חומרי הזנה ופחמן במעמקי האוקיינוס, מה שמפחית את צמיחת הפיטופלנקטון ואת ייצור הליגנדים. כתוצאה מכך, הדבר מפחית את הברזל הזמין הדרוש לספיגת פחמן דו-חמצני אטמוספרי, מה שמוביל לרמות פחמן גבוהות יותר באטמוספרה.
מחקר זה, שפורסם בכתב העת Nature Communications, מצביע על כך שהירידה הצפויה בפחמן דו-חמצני באטמוספירה עקב זרימת אוויר מוחלשת באוקיינוס, עשויה שלא להתרחש כפי שחשבו בעבר. הממצאים מדגישים את החשיבות של התחשבות במנגנוני משוב מורכבים אלה במודלים אקלימיים ובתחזיות אחסון פחמן.
