ביל גייטס וחברת האנרגיה שלו, TerraPower, יזמו פרויקט אנרגיה גרעינית מהדור הבא בקמרר, ויומינג.
המפעל החדש, שנחנך בשבוע שעבר, משתמש בטכנולוגיית קירור נתרן כדי לשפר את הבטיחות והיעילות. זהו המאמץ הראשון מזה עשרות שנים לשלב כורים מתקדמים בייצור חשמל מסחרי בארה"ב.
הפרויקט, שמטרתו להתחיל לייצר חשמל עד שנת 2030, יחליף את תחנת הכוח נוטון, שאמורה להפסיק את פעילות הפחם עד שנת 2026 ולהפסיק להשתמש בגז טבעי עשור לאחר מכן.
גייטס הביע ביטחון שהפרויקט יימשך ללא קשר לשינויים פוליטיים בוושינגטון, וציין תמיכה דו-מפלגתית חזקה. הדמוקרטים מעריכים את היתרונות האקלימיים, בעוד הרפובליקנים מתמקדים בביטחון אנרגטי ובדאגות כלכליות. גייטס הדגיש את חשיבות המנהיגות האמריקאית בטכנולוגיה גרעינית, במיוחד כדי לשמור על תחרותיות כלכלית ולנהל חומרים רגישים.
מציאת דלק הייתה בתחילה אתגר עקב התלות באורניום רוסי, מה שדחה את תאריך תחילת הפרויקט מ-2028 ל-2030. עם זאת, ספקים חלופיים מבריטניה, דרום אפריקה ומכרות עתידיים בארה"ב ובקנדה הבטיחו את כדאיות הפרויקט.
גייטס הקצה משאבים כספיים משמעותיים ל-TerraPower, וכבר השקיע למעלה ממיליארד דולר והתחייב למיליארדים נוספים. הכור, הנתמך על ידי משרד האנרגיה האמריקאי, משתמש בנתרן נוזלי כנוזל קירור ובמלח מותך לאגירת חום, במטרה להציע אלטרנטיבה תחרותית לגז טבעי. אנרגיה גרעינית נטולת פחמן מוכרת יותר ויותר כחיונית להפחתת שינויי האקלים, עם שאיפות עולמיות להרחיב את כושר הייצור הגרעיני.
הפרויקט משווה כור מהיר מקורר נתרן בהספק של 345 מגה-וואט עם מערכת אחסון אנרגיה מבוססת מלח מותך. טכנולוגיית האחסון יכולה להגביר את תפוקת המערכת ל-500 מגה-וואט של חשמל, שווה ערך לאנרגיה הנדרשת להפעלת כ-400,000 בתים. יכולת אחסון האנרגיה מאפשרת לתחנת הכוח להשתלב בצורה חלקה עם משאבים מתחדשים, והיא עיצוב הכור המתקדם היחיד עם תכונה זו.
ביל גייטס הסביר אתמול מדוע תחנת הכוח הגרעינית נתרן בטוחה בהרבה מכל תחנת כוח גרעינית קיימת. בבלוג שלו"מפעל הנתרן משתמש בנתרן נוזלי, שנקודת הרתיחה שלו גבוהה פי 8 מזו של מים, כך שהוא יכול לספוג את כל החום הנוסף שנוצר בליבת הגרעין. בניגוד למים, אין צורך לשאוב את הנתרן, כי ככל שהוא מתחמם, הוא עולה, וככל שהוא עולה, הוא מתקרר. גם אם המפעל מאבד אנרגיה, הנתרן פשוט ממשיך לספוג חום מבלי להגיע לטמפרטורה מסוכנת שתגרום להתכה."




