דו"ח חדש מאוניברסיטת אוקספורד טוען כי חשמול התעשייה הכבדה עבר מאפשרות תיאורטית לצורך אסטרטגי, ומציע למפעלים נתיב להפחתת פליטות וחשיפה מופחתת לזעזועים במחירי דלקים מאובנים.
השמיים לדווחהספר, שכותרתו "מתח גבוה", מסתמך על יותר מ-1,600 תרחישי אקלים וראיות הנדסיות כדי להגיע למסקנה כי ניתן לענות על עד 90 אחוזים מביקוש האנרגיה התעשייתי באמצעות טכנולוגיות חשמל קיימות ומתפתחות. מחבריו טוענים כי המחסומים להשגת מטרה זו הם כעת בעיקר פוליטיים וכלכליים ולא טכניים.
המקרה הביטחוני, לא רק המקרה האקלימי
עיתוי הדו"ח משקף תקופה של שיבושים מתמשכים בתחום האנרגיה. משבר הגז באירופה בשנת 2022 הדגים עד כמה חדה עליית מחירי הדלק עלולה לפגוע בפעילות התעשייתית. המתיחות סביב מצר הורמוז עוררה מאז חששות לגבי שיבושים נוספים באספקה. באסיה, הזינוק במחירי הגז הטבעי הנוזלי בשנת 2022 אילץ סגירה זמנית של מפעלים בפקיסטן ובבנגלדש, והעלה את עלויות הייצור ביפן ובדרום קוריאה.
יאן רוזנו, פרופסור למדיניות אנרגיה ואקלים באוקספורד, טען כי התעשייה חוותה כעת שתי שיבושים משמעותיים בתעשיית דלקי המאובנים בשלוש שנים. דפוס זה, כך מציע הדו"ח, משקף פגיעות מבנית באופן שבו התעשייה הכבדה מופעלת, ולא סדרה של אירועים בודדים.
קסנדרה אטר-ונצל, חוקרת במכון לשינוי סביבתי באוקספורד, אמרה כי הערכות המידול וההנדסה מצביעות על אותו כיוון: חשמול בקנה מידה גדול נמצא בהישג יד מבחינה טכנית.
הדו"ח מציג את טיעון הביטחון כמשכנע לא פחות מטעמו של טיעון האקלים. מפעלים השואבים חשמל ממקורות חשמל נקיים מקומיים או אזוריים מתמודדים עם פחות חשיפה למחסור בספנות, כשלים בצנרת ותנודתיות במחירי דלק מיובא. עבור תעשיות המסוגלות לבצע את המעבר, חשמול יכול לשמש ככלי להפחתת פליטות, לא פחות מחסום מפני משברי אנרגיה עתידיים.
פרויקט משאבות החום של BASF כדוגמה בקנה מידה גדול
פרויקטים בעולם האמיתי מתחילים לשקף את קנה המידה שמתאר הניתוח של אוקספורד. BASF הפכה לאחת הדוגמאות הבולטות ביותר לחשמול תעשייתי בקנה מידה גדול. קבוצת הכימיקלים הגרמנית תומכת במתקן משאבות חום גדול באתר שלה בלודוויגסהאפן, אותו היא מתארת כאחד הפרויקטים הגדולים בעולם מסוג זה.
משרד הכלכלה של גרמניה אישר את המימון לפרויקט באוקטובר 2024. הבנייה החלה בתחילת 2025. בפברואר 2026, BASF הודיעה על אספקת מאייד סרט נופל במשקל 95 טון עבור המערכת.
על פי BASF, היחידה תשתמש בחשמל מתחדש ובחום פסולת כדי לייצר קיטור נטול פחמן דו-חמצני עבור רשת הייצור שלה ב-Verbund. ההפעלה מתוכננת לאמצע 2027. החברה אומרת שהפרויקט יכול לייצר עד 500,000 טון קיטור בשנה ולהפחית את הפליטות מייצור חומצה פורמית בעד 98 אחוזים, שווה ערך לכ-100,000 טון פחמן דו-חמצני בשנה.
מימון ציבורי מילא תפקיד בקידום הפרויקט, נקודה שבה משתמש הדו"ח של אוקספורד כדי להמחיש את הטיעון הרחב יותר בנוגע לצורך בתמיכה במדיניות.
פערים במדיניות נותרו המכשול המרכזי
אוקספורד מזהה את סביבת המדיניות כגורם המגביל העיקרי להתקדמות מהירה יותר. חשמל בשווקים רבים נותר כפוף למסים והיטלים שהופכים אותו ליקר יותר מגז, גם במקרים בהם טכנולוגיית החשמל תייצר פליטות נמוכות יותר וביטחון אנרגטי גדול יותר.
תורי חיבור לרשת, תהליכי היתר איטיים וכללי חיבור לא ודאיים ממשיכים לעכב פרויקטים שבדרך כלל היו מוכנים להתקדם. אלו בעיות אדמיניסטרטיביות ורגולטוריות, כך מרמז הדו"ח, ולכן ניתנות לפתרון.
מימון מציב אתגר נפרד, במיוחד עבור מתקנים ראשונים מסוגם שבהם פרופיל הסיכון פחות מוכר למשקיעים. אוקספורד טוענת כי יש צורך בכלי תמיכה ציבוריים, כולל חוזי פחמן להפרש, מענקים והלוואות קונצלוניות, כדי להפחית את הסיכון ולמשוך הון פרטי. הפרויקט של BASF ממחיש כיצד כלים כאלה יכולים לקדם פרויקט בר-קיימא מבחינה טכנית לקראת בנייה.
מה שהמודולציה מרמזת על קנה המידה
הנתון של 90 אחוזים לביקוש לאנרגיה תעשייתית מחשמלת הוא מרכזי לטיעון של אוקספורד. הוא נשען הן על המצב הנוכחי של טכנולוגיות חימום ועיבוד חשמליים והן על מסלולן של חלופות מתפתחות. הדו"ח אינו טוען שהמעבר הזה קרוב או אוטומטי. הוא טוען שהבסיס הטכני קיים, וכי קצב ההתקדמות יהיה תלוי במהירות שבה ייסגרו פערי המדיניות והמימון.
עבור משקיעים וקובעי מדיניות העוקבים אחר דקרבוניזציה תעשייתית, תרומתו של הדו"ח היא לשלב את טיעון ביטחון האנרגיה עם טיעון האקלים. השניים טופלו לעתים קרובות בנפרד בדיונים על מדיניות. הניתוח של אוקספורד מצביע על כך שהם מצביעים על אותה מערכת של פעולות.
