COP31 אנטליה: הסכם מלווים בסך 10 מיליארד דולר מוביל דחיפה למימון אקלים בשווקים מתעוררים

15 בנובמבר 2026
על ידי צוות CSN

מלווים בריטים, נורבגים וקנדיים בתחום הפיתוח הסכימו להפנות 10 מיליארד דולר לפרויקטים בתחום האקלים בשווקים מתעוררים עד 2030. שרי האוצר שמעו גם כי עלויות הלוואה גבוהות מעכבות פרויקטים של אנרגיה נקייה וחוסן במדינות מתפתחות.

אנטליה פנתה לכסף עם סיום השבוע הראשון של הפסגה. יום הפיננסים והסחר הביא לדחיפה משותפת בנושא מימון אקלים לשווקים מתעוררים. הוא גם הביא אזהרה של האו"ם על הפער בין יעדים למימוש. בינתיים, קיבלו המשתתפים את הטקסטים הראשונים שעשויים לעצב את ההחלטה הסופית. עבור סטארט-אפים ומשקיעיהם, התקופה הניבה רשימה של טכנולוגיות אנרגיה שנחשבו מוכנות עד 2030. גם טביעת הרגל של בינה מלאכותית עוררה ביקורת מחודשת.

שלושה גופי גיוס תרומות לפיתוח מכוונים ל-10 מיליארד דולר עד 2030

בריטיש אינטרנשיונל אינבסטמנט, נורפאנד הנורבגית ו-FinDev קנדה השיקו יוזמה משותפת בשם 10by30 ב-13 בנובמבר. המלווים הנתמכים על ידי המדינה שואפים להזרים 10 מיליארד דולר לפרויקטים אקלימיים בשווקים מתעוררים עד 2030, כולל הון פרטי שהם מצפים למשוך. במסגרת מזכר הבנות, הם יחלקו את צינורות העסקאות, יתאמו בדיקות נאותות וישקיעו במשותף בעסקאות דגל.

מגזרי היעד הם אנרגיה מתחדשת, רשתות הולכה וחלוקה, אחסון אנרגיה, דלקים בני קיימא ודחיפת פחמן תעשייתית. לוסי ריגבי, מזכירת הכלכלה של בריטניה באוצר, תיארה "פעולה מעשית לפתיחת השקעות עבור המעבר האנרגטי". השותפים אומרים כי בדיקת נאותות משותפת אמורה לצמצם עבודה כפולה ולהאיץ החלטות על עסקאות משותפות.

שרי האוצר שומעים כי עלות ההון היא המכשול

מזכ"ל האקלים של האו"ם, סיימון סטיל, אמר לשרים כי מדינות מתפתחות רבות לכודות במעגל של חובות, אסונות ועלויות הון גבוהות. "המימון חייב להיות בר השגה", אמר בדיאלוג המיניסטריאלי ברמה גבוהה בנושא מימון האקלים. הוא תמך בכלים הנחותים וחלוקת סיכונים שיסייעו לפרויקטים להתרחב, עם מענקים מוקדמים לבניית יכולת.

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, טען כי כל דולר של הון מבנקי פיתוח יכול לייצר 8 עד 10 דולר במימון. הוא גם קרא לשימוש רחב יותר בערבויות כדי למשוך משקיעים פרטיים. הערכה אחת שהוצגה בפסגה צופה גירעון שנתי של 840 מיליארד דולר לעומת היעד של 1.3 טריליון דולר לשנת 2035. אזהרה זו מגיעה בעקבות ירידה של יותר מ-70 אחוז בהתחייבויות מימון ציבורי לאקלים מצד מדינות עשירות.

עשר טכנולוגיות אנרגיה נחשבות מוכנות לשימוש עד 2030

הפורום הכלכלי העולמי והמוציא לאור Frontiers ציינו עשר טכנולוגיות אנרגיה מתפתחות , שלכל אחת מהן נתיב אמין לשימוש בעולם האמיתי עד 2030. הרשימה כוללת תחנות כוח וירטואליות, סוללות נתרן, אבץ וברזל, אחסון אנרגיה תרמית ותאי שמש טנדם עשויים פרובסקיט-סיליקון. היא כוללת גם צמנט גיר חרסית שרופה, מחברי חיבור תת-ימיים HVDC, כורים גרעיניים מודולריים, אנרגיה סולארית משולבת בבניינים, אנרגיית רוח צפה ימית וסוללות ליתיום מהדור הבא.

על פי הדו"ח, תאי טנדם יכולים לייצר עד 20 אחוז יותר אנרגיה מאותו אתר. צמנט חרסית קלויה יכול להפחית פליטות עד 40 אחוז. "רבים מפתרונות האנרגיה שאנו זקוקים להם כבר קיימים במעבדות", אמר פרדריק פנטר, העורך הראשי של Frontiers. לדעתו, מהירות הפריסה היא כעת המכשול העיקרי.

חברות בינה מלאכותית מתבקשות לפרסם את טביעות הרגל האנרגטיות והמים שלהן

קואליציה הנתמכת על ידי האו"ם ביקשה מחברות בינה מלאכותית לחשוף את צריכת האנרגיה שלהן ואת טביעת הרגל הפחמנית, המים והקרקע שלהן. סדרי העדיפויות שלה לפעולה בנושא בינה מלאכותית ושלמות מידע אקלימי הושקו ב-13 בנובמבר. האו"ם, אונסק"ו וברזיל מכהנים יחד כיו"ר הקואליציה, היוזמה הגלובלית לשלמות מידע בנושא שינויי אקלים. המסמך גם מבקש מחברות להעריך כיצד המערכות שלהן משפיעות על מידע אקלימי ולפרסם את הממצאים.

גרמניה התחייבה ביותר מ-2.2 מיליון דולר למחקר, אסטרטגיות תקשורת ועבודה להגברת המודעות הציבורית. שרלוט סקאדאן, היועצת הבכירה של האו"ם לשלמות מידע, אמרה שהשאלה היא "האם אנשים יכולים לסמוך על מה שאומרים להם הבינה המלאכותית ועל כך". הקריאה מצטרפת לדחיפה הקודמת של הנשיאות לרסן את צריכת האנרגיה של בינה מלאכותית בפסגה.

סוכנות האנרגיה של גרמניה שוקלת ייצור סוללות טורקית

קריסטינה האברקמפ, המנהלת של סוכנות האנרגיה הגרמנית (dena), אמרה ששתי המדינות חוות פריחה בתחום אחסון הסוללות . בנאום באנטליה ב-13 בנובמבר, היא אמרה ש"מיזם ייצור משותף יהיה מודל עסקי מבטיח מאוד". היא גם הציעה לעבוד יחד על עיבוד חומרי גלם קריטיים למוצרים בעלי ערך גבוה יותר.

בנוגע למימן ירוק, האברקמפ הצביעה על הפוטנציאל של טורקיה לאנרגיה מתחדשת, מפעלים ונמלים. עם זאת, היא ציינה את הייצור כמכשול העיקרי: "האתגר הוא למצוא קונים". לא נחתם הסכם, אם כי שותפות האנרגיה הטורקית-גרמנית התרחבה לאחרונה כדי לכסות חומרי גלם.

טיוטות טקסטים מניחות מימון לחשמול והתאמה על השולחן

נשיאות COP31 הפיצה סיכום לא רשמי של הרהורים על החלטה אפשרית בנושא כיסוי ב-13 בנובמבר. הוא מונה קריאה להעלות את שיעור החשמול העולמי ל-35% עד 2035. פעולות בנושא מתאן והמעבר מדלקים מאובנים במערכות אנרגיה נכללות גם כן. ההערה אינה משקפת קונצנזוס, וטיוטה ראשונה של ההחלטה צפויה להתקבל בתחילת השבוע הבא.

חלק מהמדינות המתפתחות הגדולות מתנגדות ליעדים מגזריים , כולל יעד החשמול. למרות זאת, אזכור בהחלטה הסופית ייתן לנתון של 35% משקל רב יותר בקרב חברות התשתית והרגולטורים. בנוסף, טיוטה חדשה של היעד העולמי להסתגלות הגיעה בשעות המאוחרות של ה-13 בנובמבר. מדינות אפריקה רוצות שהמימון להסתגלות יושלש ללפחות 120 מיליארד דולר בשנה עד 2035. גוטרש הזהיר שאפילו שילוש "יספק פחות מ-30% מהנדרש".

פינלנד מפרסמת מפת דרכים ליציאה מדלקים מאובנים

פינלנד פרסמה מפת דרכים מקומית להפסקת השימוש בדלקים מאובנים בפסגה ב-14 בנובמבר. היא אינה קובעת מועד אחרון מחייב מבחינה משפטית. למעלה מ-96% מהחשמל של פינלנד כבר מגיע ממקורות שאינם דלקים מאובנים, והמדינה שואפת לניטרליות פחמן עד 2035.

בנוסף, נשיאות ברזיל בוועידת COP30 הביאה לאנטליה את מפת הדרכים העולמית שלה למעבר מדלקים מאובנים. הנשיא לואיז אינסיו לולה דה סילבה אמר כי ברזיל צריכה לארח את הוועידה השלישית בנושא, ככל הנראה בשנת 2028. "יש לנו את החובה המוסרית", אמר. טובאלו צפויה לארח את הוועידה השנייה באמצע 2027.

במה לצפות בהמשך

יום המדע, התעשייה והטכנולוגיה ב-16 בנובמבר צפוי להביא חדשות על דקרבוניזציה תעשייתית ויוזמת הבינה המלאכותית לטכנולוגיות נקיות של הנשיאות. השרים יקבלו כעת את עצמם את שאלות המשא ומתן הקשות ביותר, כאשר טיוטה ראשונה של החלטת השער צפויה בתחילת השבוע הבא. אוקיינוס, טבע ושימוש בקרקע יגיעו ב-17 בנובמבר. לבסוף, יום "התחברות לקרנות" של אזור הסטארט-אפים ב-20 בנובמבר יתאים פרויקטים למימון עם סגירת הפסגה.