כאשר סבב חדש של מכסים נכנס לתוקף במסגרת הנחיה של ממשל טראמפ, תיאורטיקן כלכלי ג'רמי ריפקין מציעה תרופה מפתיעה: הדפסה תלת-ממדית.
שר האוצר סקוט בסנט צפוי לחשוף לוח זמנים של "מכסים הדדיים", שיכוון למדינות שארה"ב מחשיבה כלא הוגנים את מחסומי הסחר שלהן. זה מסמן הסלמה משמעותית במה שריפקין מכנה "מלחמת המכסים הגיאופוליטית הגדולה של המאה ה-21". אך לדבריו, מלחמה זו עשויה כבר להיות מיושנת.
בעוד שממשלות מתווכחות על ספינות מכולות ומכס, מהפכה שקטה יותר כבר עוקפת לחלוטין את נתיבי הסחר המסורתיים. "עסקים קטנים ובינוניים בתחום היי-טק המשתמשים בטכנולוגיות הדפסה תלת-ממדית/ייצור תוספי יכולים לשתף קבצי תוכנה דיגיטליים עבור קווי המוצרים שלהם עם מפיצים מקומיים בעלות שולית כמעט אפסית ברחבי העולם", מסביר ריפקין. "וזה משנה הכל".
מכסים אינם חלים על קוד
בלב טיעונו של ריפקין עומד שינוי מהותי באופן שבו סחורות מיוצרות ומשודרות. במקום לשלוח מוצרים פיזיים על פני אוקיינוסים, חברות יכולות כעת לשלוח קבצי עיצוב דיגיטליים למתקני הדפסה תלת-ממדיים מקומיים. קבצים אלה, בניגוד לסחורות שהן מייצרות, אינם כפופים למכסים.
"זה נקרא הדפסה תלת-ממדית/ייצור תוספי", אומר ריפקין. "פלטפורמת המהפכה התעשייתית השלישית הזו הופכת על פיה שתי מאות של ייצור חוסך, ובכך, מבטלת את העידן הגיאופוליטי".
הפוטנציאל הכלכלי עצום. עלויות הלוגיסטיקה העולמיות דרך ים, אוויר ויבשה הגיעו ל-12.8 טריליון דולר בשנת 2024, כ-11.6% מהתמ"ג העולמי. קיצוץ בהוצאות אלו יכול לא רק להוריד את עלויות העסקים, אלא גם לקצץ באופן דרמטי בפליטות. לדברי ריפקין, "ייעול הנמלים" וצמצום תשתית הלוגיסטיקה של מטענים יכולים לבטל עד 11% מפליטות גזי החממה.
לקחים מהמגפה ומציאות אקלימית
מגפת הקורונה הציגה הצצה למה שאפשרי. דו"ח של דלויט, שצוטט על ידי ריפקין, מצא שחברות המשתמשות בהדפסה תלת-ממדית הצליחו "להפחית את זמני האספקה ב-19% מדהימים" בהשוואה לאלו המסתמכות על שרשראות אספקה מסורתיות.
ישנה גם נקודת מבט של חוסן אקלימי. כיוון שמזג אוויר קיצוני, כמו שיטפונות, בצורות והוריקנים, זורע הרס ברשתות לוגיסטיקה מסורתיות, ייצור תוסף מציע אלטרנטיבה גמישה יותר ומבוססת מקומית.
"התחממות האקלים העולמי... משתקת את התנועה הימית, האווירית והיבשתית בכל רחבי העולם ופוגעת בלוגיסטיקה ובשרשראות אספקה בקצב הולך וגובר", מזהיר ריפקין.
מגלובליזציה ל"גלוקליזציה"
ריפקין טוען שזה לא רק שינוי טכנולוגי; זהו מודל כלכלי חדש. המערכת הישנה, שעוצבה על ידי המהפכה התעשייתית הראשונה והשנייה המונעת על ידי דלקי מאובנים, הסתמכה על ענקים ריכוזיים ומשולבים אנכית. כיום, הוא אומר, המומנטום הוא עם עסקים קטנים ובינוניים (SME) זריזים ומתקדמים.
"חברות קטנות ובינוניות בתחום ההיי-טק בכלכלה גלובלית הן זריזות הרבה יותר מתאגידים גלובליים ענקיים", הוא כותב בניוזלטר האחרון שלו, "ויכולות להסתגל מהר יותר לשינויים הנגרמים, במיוחד עקב שיבושים הקשורים לאקלים".
עסקים קטנים ובינוניים אלה כבר ממלאים תפקיד עצום בכלכלה העולמית. באיחוד האירופי, הם מהווים 99.8% מהעסקים הלא-פיננסיים ויותר ממחצית מהתמ"ג. בארה"ב, הם מהווים 99.9% מהעסקים ותורמים 45% מהתמ"ג. ברחבי העולם, עסקים קטנים ובינוניים מספקים יותר ממחצית מהתעסוקה.
והם מתרחבים במהירות. ייצור תוספי מתרחב בתעשיות שונות - החל מתותבות וחלקי מכוניות ועד מודלים אדריכליים ודיור חירום. בערב הסעודית, הממשלה התחייבה ל-500 מיליארד דולר לתמיכה בבנייה מודפסת בתלת מימד. דובאי שואפת ש-3% מכלל הבניינים יודפסו בתלת מימד עד 25.
מר ריפקין נושא את נאום הפתיחה באירוע MIPIM. תמונה מאתר https://foet.org/
מודל חדש לסחר ופליטות
בדוגמה אחת שריפקין מדגיש, האדריכל האיטלקי מריו קוצ'ינלה השתמש בקרקעות חרס מקומיות ובהדפסה תלת-ממדית כדי ליצור בית בר-קיימא תוך 3 שעות, תוך יצירת פסולת מינימלית. במקום למכור בתים פיזיים, קוצ'ינלה יכול כעת להנפיק רישיון לתוכנת הבנייה שלו ברחבי העולם, מה שמאפשר לאחרים להדפיס מבנים לפי דרישה.
המעבר הזה, מ"שווקי מוכר-קונה" ל"רשתות ספק-משתמש", יכול להגדיר מחדש את הסחר העולמי. ומכיוון שקבצי התוכנה אינם כפופים למכסים, הם פונקציונלית "פטורים ממכסים".
ההשלכות על האקלים הן עמוקות באותה מידה. ייצור תוסף ממזער פסולת על ידי בניית אובייקטים שכבה אחר שכבה, במקום צמצום חומרי גלם. ריפקין מציין שתהליך "כמעט אפס פסולת" זה מציע אלטרנטיבה בעלת אנטרופיה נמוכה יותר לייצור מסורתי, וכזו שניתן להפעילה על ידי אנרגיה מתחדשת.
האם מכסים יכולים להדביק את הפער?
ישנם ספקנים הטוענים כי ממשלות עשויות בסופו של דבר לנסות להטיל מכסים על קבצי הדפסה תלת-ממדיים דיגיטליים. אך ריפקין מאמין שהשד יצא מהבקבוק.
"עסקים קטנים ובינוניים נמצאים בכל מקום, השוק קיים, ואין דרך חזרה", הוא אומר. "חניקת עסקים קטנים ובינוניים בהייטק באמצעות מכסים תיכשל בסופו של דבר בעולם מבוזר יותר ויותר וגלוקלי יותר ויותר".
בעוד שמנהיגים עולמיים מכפילים את מדיניות הסחר הלאומנית, המסר של ריפקין הוא תזכורת לכך שהשיבוש האמיתי אולי אינו נובע כלל ממכסים, אלא מהתפשטות שקטה של תוכנה, מדפסות מקומיות ודור יזמים מודע לאקלים שבונים את המהפכה התעשייתית השלישית מאפס.
