דור חדש של ייצור חלבונים מתגבש ללא אדמות חקלאיות, מים או אור שמש. באמצעות חיידקים אוכלי פחמן, חברות מפתחות חלבונים אכילים שיכולים להקל על הלחץ על החקלאות תוך צמצום פליטות.
כיצד פועלת טכנולוגיית המרת פחמן לחלבון?
בליבתם נמצאים חיידקים הידרוגנוטרופיים. מיקרובים אלה מפרקים פחמן דו-חמצני ומימן בביו-ריאקטורים, לצד חנקן, אנרגיה מתחדשת ומינרלים קורט. התוצאה היא חלבון מיקרוביאלי עשיר בחומרים מזינים המכיל חומצות אמינו חיוניות. בניגוד לגידולים או בעלי חיים, התהליך כמעט ואינו דורש אדמה או מים ומונע סיכוני מזג אוויר או אקלים.
אילו חברות מובילות את הפיתוח?
מספר חברות סטארט-אפ ממסחרות את הטכנולוגיה.
-
חברת Air Protein (ארה"ב) עובדת על מזון הפונה לצרכן.
-
חברת Solar Foods (פינלנד) קיבלה אישור רגולטורי בסינגפור לחלבון הסולאין שלה, כאשר סקירות מחקר נמצאות בעיצומן באיחוד האירופי ובארה"ב.
-
חברת Deep Branch (בריטניה/הולנד), שנרכשה לאחרונה על ידי Aerbio , מפתחת חלבונים הן למזון והן למזון לבעלי חיים.
מוצרים אלה עמידים לאורך זמן, רב-תכליתיים ומיועדים לשימושים הנעים בין בשר וחלב אלטרנטיביים ועד תזונת ספורט. חיי המדף הארוכים שלהם ופרופיל התזונתי הצפוף שלהם הופכים אותם למתאימים היטב לסיוע הומניטרי.
היכן מתרחשת הקליטה ראשונה?
האימוץ מתקדם בקצב המהיר ביותר במקומות עם מגבלות קרקע או מים. סינגפור ואיחוד האמירויות הערביות בוחנות שילוב במערכות המזון שלהן, במטרה להפחית את התלות ביבוא. מכיוון שניתן למקם את הייצור במשותף עם אתרי אנרגיה מתחדשת או לכידת פחמן, ניתן גם לפתח מתקנים באזורים עירוניים, ובכך להפחית פליטות הקשורות לתחבורה.
מהם האותות הרגולטוריים?
המומנטום גובר ככל שהרשויות מתחילות להבהיר את כללי הבטיחות. אישור סינגפור לסוליין הוא הדוגמה המתקדמת ביותר. סקירות רגולטוריות באיחוד האירופי ובארה"ב נמשכות, ושווקים אחרים צפויים ללכת בעקבותיהן. אישור רחב יותר נתפס כמפתח להגדלת הייצור המסחרי.
מה הלאה?
אנליסטים צופים שהמתקנים הראשונים בקנה מידה גדול יוקמו תוך חמש עד שבע שנים, כשהם קשורים קשר הדוק לפרויקטים של אנרגיה מתחדשת ולכידת פחמן. גורמים בתעשייה מתחילים לבחון שותפויות, ייצור פיילוט וניסוחים חדשים של מוצרים. כניסה מוקדמת עשויה לספק יתרון תחרותי ככל שהמגזר יגדל.
למה זה משנה?
טכנולוגיית ה-FDA עושה יותר מאשר יצירת מרכיב חדש. היא מצביעה על מודל מזון מבוזר, פוסט-חקלאי, שמפחית את העומס על משאבים ופליטות. עם הביקוש העולמי לחלבון שעולה ואדמות חקלאיות תחת לחץ, הפיכת CO₂ למזון עשויה להציע אחת האפשרויות הניתנות להרחבה ביותר באופק.




