התרחבות מתוכננת של תפוקת נפט וגז בים מהווה איום ישיר על כמה מבתי הגידול הימיים הרגישים ביותר מבחינה אקולוגית בעולם, על פי דו"ח חדש המזהיר כי המשך פיתוח דלקי מאובנים מתנגש באופן חריף עם התחייבויות המגוון הביולוגי והאקלים. הממצאים מגיעים כאשר ממשלות מתמודדות עם לחץ גובר ליישב אסטרטגיות ביטחון אנרגטי עם יעדים סביבתיים מחייבים מבחינה משפטית.
היכן שהאיום מרוכז
הדו"ח מזהה פעילות קידוח ימית כסכנה גוברת לאזורים ימיים מוגנים ולמוקדים חמים של מגוון ביולוגי. פרויקטים מתוכננים של הרחבה חופפים למערכות אקולוגיות התומכות במלאי דגים, מערכות אלמוגים ומינים נודדים. בתי גידול אלה כבר נמצאים תחת לחץ עקב עליית טמפרטורות האוקיינוס והחמצה הנגרמת על ידי פליטות גזי חממה. פעילות תעשייתית נוספת באזורים אלה מחריפה את הלחצים הקיימים בדרכים שקשה להפוך.
הפריסה הגיאוגרפית של הפרויקטים המתוכננים רחבה. ההתרחבות מרוכזת באזורים שבהם הפיקוח הרגולטורי על הערכות השפעה סביבתית נותר לא עקבי. במספר מקרים, רישיונות קידוח הונפקו בקרבת אזורים שממשלות התחייבו בנפרד להגן עליהם במסגרת מסגרות בינלאומיות למגוון ביולוגי, כולל מסגרת המגוון הביולוגי העולמית של קונמינג-מונטריאול שהוסכמה בשנת 2022, שקבעה יעד של הגנה על 30 אחוזים מהאוקיינוסים בעולם עד 2030.
המתח בין מדיניות אנרגיה ליעדי אקלים
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IFEA) סיכמה בדוח פורץ הדרך שלה לשנת 2021, "אפס פליטות נטו עד 2050", כי אין צורך בשדות נפט וגז חדשים אם העולם רוצה להגיע לאפס פליטות נטו עד אמצע המאה. עם זאת, ההשקעות בפרויקטים ימיים חדשים נמשכו. ממשלות וחברות נפט לאומיות ציינו חששות בנוגע לביטחון האנרגיה, במיוחד בעקבות השיבוש שנגרם עקב פלישת רוסיה לאוקראינה בשנת 2022, כהצדקה לאישור רישיונות הפקה חדשים.
רציונל זה ספג ביקורת מצד מדעני אקלים ופעילי שימור כאחד. הסביבה הימית סופגת כ-90 אחוז מהחום העודף הנוצר מהתחממות כדור הארץ, על פי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים. לפיכך, הרחבת תשתית דלקים מאובנים בסביבות אוקיינוס יוצרת סיכון מחמיר, ומאיצה את ההתחממות עצמה, אשר פוגעת במערכות האקולוגיות המקיפות את התשתית החדשה.
עבור משקיעים, ההשלכות הן מהותיות. סיכון נכסים תקועים נותר דאגה מרכזית עבור תיקי השקעות החשופים לפרויקטים ימיים ארוכי טווח. שדות שאושרו היום עשויים לא להגיע לשיא הייצור במשך עשור, ובנקודה זו מסלולי הביקוש תחת תרחישי מעבר אנרגטי מואץ עלולים להפוך אותם ללא ברי קיימא מבחינה כלכלית. בינתיים, הסיכון הרגולטורי עולה ככל שאובדן המגוון הביולוגי צובר תאוצה לצד שינויי האקלים כמסגרת לגילוי פיננסי.
פערים במדיניות וכשלים בממשל
בעיה מרכזית שזוהתה בדו"ח היא הפיצול של הממשל. התחייבויות אקלים, התחייבויות למגוון ביולוגי והחלטות בנוגע לרישוי אנרגיה מתקבלות לעתים קרובות על ידי משרדים שונים בתיאום מוגבל. כתוצאה מכך, פרויקטים יכולים לעבור תהליכי סקירה סביבתית ועדיין להתנגש בהתחייבויות בינלאומיות רחבות יותר של מדינה. ניתוק מבני זה אפשר להתרחב באזורים הנמצאים קרובים באופן לא נוח לאזורים מוגנים.
יעד המגוון הביולוגי של 30 על 30, למרות שזוכה לתמיכה נרחבת, חסר את מנגנוני האכיפה הדרושים לחסימת פעילות תעשייתית שאינה תואמת. עד כה, ייעוד אזורים ימיים מוגנים עלה על יישום הגבלות משמעותיות בתוכם. בפועל, חלק מהאזורים המוגנים מאפשרים תעשיות כרייה במסגרת רישיונות קיימים, דבר שפוגע בערכו השימורי של הייעוד עצמו.
פעילים וחוקרים קוראים לתיאום חזק יותר בין-משרדי ולשילוב השפעות אקלימיות מצטברות בהערכות השפעה סביבתית, במקום להעריך פרויקטים בנפרד. בנוסף, הם טוענים כי על הרגולטורים הפיננסיים לדרוש גילוי ברור יותר של סיכונים הקשורים למגוון ביולוגי, לצד הגילויים הפיננסיים הקשורים לאקלים שכבר הונהגו במספר תחומי שיפוט.
מה הלאה עבור רגולטורים ומשקיעים
לפרסום הדו"ח ביום הסביבה העולמי יש משקל סמלי, אם כי הרגעים המשמעותיים יותר יגיעו בחודשים הקרובים. הסבב הבא של משא ומתן האקלים של האו"ם במסגרת COP30, המתוכנן להתקיים בבלם, ברזיל בנובמבר 2025, צפוי להביא לבדיקה מחודשת של התחייבויות להפסקת השימוש בדלקים מאובנים. ניהול המגוון הביולוגי יעמוד גם הוא בפני סקירה במסגרת קונמינג-מונטריאול, מה שיעניק לפעילים דרך רשמית לערער על רישיונות הסותרים התחייבויות לאומיות.
עבור משקיעים וקובעי מדיניות בתחום טכנולוגיית האקלים, המסלול מצביע על הגבלות מחמירות על פיתוח דלקי מאובנים ימיים. מדינות שיפעלו מוקדם כדי להתאים רישוי אנרגיה למגוון ביולוגי ולחובות אקלים, צפויות להתמודד עם פחות אתגרים משפטיים ועלויות מעבר נמוכות יותר לאורך זמן.
אלו שממשיכים לאשר התרחבות באזורים רגישים מבחינה אקולוגית מתמודדים עם חשיפה גוברת לתביעות משפטיות, סיכון תדמיתי ועלות סופית של פירוק נכסים שהשווקים אינם תומכים עוד.
