COP29, ועידת האקלים של האו"ם השנה בבאקו, הסתיימה, וכמו כל פסגת אקלים, היא הותירה אחריה תערובת של התרגשות, תסכול ואופטימיות זהירה. איטה קטלבורו, מנהלת הוועדה למעברי אנרגיה, סיכמה זאת בצורה מושלמת עם שובה: "ה-COP הזה היה באמת COP של שני סיפורים שונים למדי".
מצד אחד, המומנטום העולמי לטכנולוגיות אנרגיה נקייה מעולם לא היה חזק יותר. "המעבר האנרגטי מתחיל לנוע במדינות ברחבי העולם, וההיקף והקצב העצומים של הפריסה הטכנולוגית, במיוחד של כמה מהטכנולוגיות המרכזיות שיניעו את המעבר - כמו אנרגיה סולארית, סוללות, רכבים חשמליים, רוח - באמת עולים", אמרה.
מהתחייבותה של אינדונזיה להפסיק את השימוש בפחם ועד לשיא הפליטות המואץ של סין, ניכרת התקדמות מוחשית.
עם זאת, בשולחן המשא ומתן, הסיפור היה פחות מעודד. "זו הייתה יותר התקדמות והחזקת קרקע", הרהר קטלבורו.
תנופה טכנולוגית מעבר לגבולות
אחת מנקודות השיא של COP29 הייתה מגוון ההתחייבויות השאפתניות. הכרזתה של אינדונזיה להפסיק בהדרגה את השימוש בפחם לייצור חשמל עד 2040 בלטה. בהתחשב בכך שאינדונזיה היא המפעילה החמישית בגודלה של תחנות כוח פחמיות בעולם, "זו הייתה התחייבות מרגשת באמת", ציין קטלבורו. באופן דומה, המודל של סין הראה שהיא תגיע לשיא פליטות מערכת החשמל עד 2025 או 2026, חמש שנים לפני לוח הזמנים.
מדינות כמו בריטניה הציגו גם שאיפות חזקות, כולל "משימה לשנת 2030 להפחית פחמן במערכות החשמל שלהן". התחייבויות אלו משקפות ביטחון גובר ש"מערכות חשמל ללא דלקים מאובנים נמצאות בהישג יד", לא רק בכלכלות מפותחות אלא יותר ויותר בשווקים מתעוררים.
מימון אקלים: התקדמות ללא בהירות
מימון אקלים נותר אבן יסוד בפעולה עולמית בנושא שינויי אקלים. התוצאה המרכזית של השנה הייתה היעד הכמותי הקולקטיבי החדש (NCQG), שקבע יעד שנתי לגייס 1.3 טריליון דולר כדי לסייע למדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית להתמודד עם שינויי האקלים. אך מדינות בעלות הכנסה גבוהה התחייבו רק לשלם 300 מיליארד דולר.
בעוד שמספרים אלה היו משמעותיים, קטלבורו הצביעה על גירעון קריטי: "לא ברור - האם זה ציבורי או פרטי? לא ברור אם זה בזכייה או במענקים". חוסר פירוט זה מסתכן בחזרה על האתגרים של היעד המקורי של 100 מיליארד דולר שנקבע במסגרת הסכם פריז, שבו שפה מעורפלת מנעה יישום יעיל, והיא הדגישה את הצורך בבהירות: "חלק מהכסף שצריך לזרום לכלכלות נמוכות ומתפתחות הוא השקעה בצורות חדשות של ייצור חשמל שיספקו תשואה... אבל זה לא סוג המימון היחיד". לצד השקעות פרטיות, מימון בזכייה ומענקים יהיו חיוניים כדי להתמודד עם סיכוני ההשקעה ועלויות ההון הגבוהות הקיימות במדינות רבות.
נציגי עמים ילידים על הבמה בבאקו.
תרומות שנקבעו באופן לאומי (NDCs): הזדמנות שהוחמצה
התוכניות הלאומיות לאומיות לשינוי אקלים המוגשות על ידי מדינות, הן מרכזיות להכוונת הפעולות. אך ב-COP29 ראינו התקדמות מוגבלת בחזית זו. "קיווינו לתוצאה אחרת. קיווינו מבאקו שאולי יוכרזו עוד הנחיות NDC מוקדם. בסופו של דבר, לא ראינו הרבה הנחיות NDC בכלל", אמר קטלבורו.
חוזים לא-מדינתיים ברורים ומפורטים עם יעדים ספציפיים למגזר חיוניים לגיוס השקעות פרטיות. "התחייבויות מדיניות ויעדים ברורים מאוד [כמו ההכרזה של אינדונזיה על אנרגיה מפחמית]... נותנים [למשקיעים] את הוודאות הדרושה להם. הם יבינו שזה משהו שהם יכולים להשקיע בו", הסביר קטלבורו.
במבט קדימה, הציפייה היא שמדינות יגישו הסכמי NDC חזקים ומפורטים יותר לפני המועד האחרון בפברואר, מה שעשוי לאפשר זרימות פיננסיות גדולות יותר.
" כנראה שלא התקדמנו כמו שבאמת קיוויתי שנוכל "
אתגרים ונקודות אור
בהתייחסה לפסגה, תיארה אותה קטלבורו כ"תערובת של דברים". בעוד שההקשר הגיאופוליטי והאתגרים הלוגיסטיים של המשא ומתן היו מרתיעים, היא מצאה אנרגיה ב"מובן האמיתי של המעבר האנרגטי מתחיל לנוע" ברחבי העולם. החל מפחמן בתעשיית הדשנים של ברזיל ועד פתרונות חדשניים לרשת החשמל והאחסון, COP29 הדגיש פעולות מוחשיות הננקטות ברחבי מדינות.
במקביל, הקצב האיטי של המשא ומתן היווה תסכול. "כנראה שלא התקדמנו כפי שבאמת קיוויתי שנוכל", הודתה.
מבט קדימה ל-COP30 בברזיל
היא הייתה אופטימית יותר לגבי פסגת COP30 בשנה הבאה, שתתקיים בבלם, ברזיל. עם יותר זמן להתכונן - לבאקו היו רק 11 חודשים - הנהגת ברזיל תוכל לטפח פסגה מכילה ושאפתנית יותר. "הברזילאים ידעו שהם מארחים את COP30 כבר זמן מה. הם כבר מתגייסים כדי שזה יהיה מוצלח באמת", אמר קטלבורו.
סדרי העדיפויות של COP30 כוללים קידום דיונים על סעיף 6 בנושא זיכויים על פחמן, הבאת בהירות להסכמי מימון אקלים וקידום התקדמות בהתחייבויות שהתקבלו בפסגות קודמות. ההתמקדות במעבר מדלקים מאובנים נותרה אתגר מרכזי. "המעבר מדלקים מאובנים הוא פחות או יותר המקום שבו הגומי פוגש את הכביש בחלק מהעניין. וזה החלק הקשה באמת", ציינה.
לברזיל, המארחת את ועידת ה-COP הבאה, היה יותר זמן מאשר לבאקו להתכונן.
הדרך קדימה
COP29 הראה כי המעבר האנרגטי העולמי אינו רק חזון; הוא קורה, אם כי באיטיות מכאיבה. יש עוד הרבה עבודה לעשות!
